ניתן לחלק את הרמקולים לקטגוריות שונות לפי גודלם. חלוקה זו חשובה מאד משתי סיבות: ראשית כל, בהרבה מאד בתים השיקול האסתטי הוא בעל חשיבות מכרעת, ושנית – לגודל הרמקול יש קשר לסוג הצליל שאפשר לצפות לקבל ממנו. לכל כלל יש כמובן יוצא מן הכלל, אבל באופן כללי מאד ניתן לחלק ולהעריך כך:
- סטליטים: רמקולים זעירים – 10 עד 15 ס”מ גובה ועם עומק זניח כמעט, המיועדים להיות צמודים לקיר. היתרון העיקרי – אסתטיקה. החסרון העיקרי הוא הצליל – צעקני בדרך כלל ו”רזה” מאד, בינוני בסרטים ורע מאד במוזיקה. הסאב-וופר המסופק בדרך כלל עם מערכות כאלה הוא בעצם וופר (כלומר יחידה המוציאה תדירויות באס לא נמוכות במיוחד) המוסיף בדרך כלל קצת אנרגיה בתחומי המיד-באס, אך אינו מהווה פתרון פלא ואינו פותר את בעיות הדינמיקה ואת החוסר באינפורמציה בתחומי המידריינג’ של מערכות אלה.
- רמקולים שקועים בקיר – In Wall : עוד פתרון שמטרתו להעלים את הרמקול הוא השקעתו בקיר. רמקולים כאלה יכולים להישמע טוב, אבל הם יקרים יחסית ובמחירם ניתן להשיג רמקולים “רגילים” טובים הרבה יותר. בסוג זה של רמקולים יש תקרת בצועים, כך שבמערכות High End טובות ויקרות באמת, אין להם עדיין מקום.
- מוניטורים (או רמקולי מדף) – רמקולים הזקוקים למעמד נפרד עליו הם עומדים. מדף קיר איננו בדרך כלל פתרון מומלץ, ולמעמד עצמו השפעה ניכרת על הצליל. למוניטורים יתרונות וחסרונות ברורים בתחום הצליל:
- א. באס מוגבל, בשל הגודל הפיזי. מוניטורים טובים יכולים להוציא כמות באס מכובדת ומספקת לרוב הטעמים, אבל לעולם לא ירדו לתדירויות נמוכות באמת.
- ב. הקופסה הקטנה מאפשרת ליצרן להשקיע את הכסף במקום הנכון – טיב הקופסה (עובי, חיזוקים פנימיים, חיבורים מסיביים), טיב היחידות, טיב הרכיבים הפאסיביים. אם הוא עושה זאת נכון, התוצאה היא צליל חי ומפורט מאוד, כזה שקשה מאוד להשיג ברמקולים ריצפתיים גדולים.
- ג. לקופסה קטנה גם פחות תדרי תהודה עצמית ופחות בעיות צבע של הצליל. היתרונות, שוב, מתבטאים בחיות ובטבעיות של הצליל.
- רמקולים ריצפתיים – בכל הגדלים ומכל הסוגים. רמקול ריצפתי זול הוא מקור לבעיות קשות. צליל עמום, חוסר פירוט, צורמנות (כתוצאה מנסיון היצרן לכסות על בעיות הבאס של הרמקול) וכיוצא בזה. היתרון הפוטנציאלי של רמקול ריצפתי טוב הוא ביכולת לרדת נמוך בבאס, וכן בתחום הדינמי העדיף בדרך כלל על מוניטור.
- סאב-וופרים – סאב-וופר אמיתי יוציא רק תדירויות נמוכות ביותר כדי לתמוך ברמקול בתחום זה. מוצר זה נועד בעיקר להעברת התפוצצויות במערכת קולנוע ביתי – בהשמעת מוזיקה הוא בדרך כלל פוגע באיכות, אלא אם הושקע בו סכום גבוה, והושקעו בכיוונו ומיקומו זמן ומאמץ רב. ככלל – לשמיעת מוזיקה – עדיף לקנות רמקול גדול יותר ועם יותר באס מאשר זוג מוניטורים עם סאב וופר. זה אינו מוצר פלא, שמוסיף באס בקלות ובזול למערכת שחסר לה באס.- אם זה היה כך, כל יצרני הרמקולים היו משלבים סאב וופרים במוצרים שלהם.
התאמת ומיקום רמקולים בחדר
בשל יצירת גלים עומדים בחדר, מיקום הרמקולים הוא קריטי ביותר. כמה חוקים כלליים מאד:
- ככל שהרמקול גדול יותר ועם יחידות באס גדולות יותר, הוא יצטרך חדר גדול יותר וכנראה גם מרחק רב יותר מהקירות.
- רב סוגי הרמקולים יעדיפו מרחק ניכר מהקיר האחורי ומהקירות הצדדיים של החדר.
- רמקולים, הממוקמים רחוק מידי זה מזה, יאבדו את היכולת לתת “center image” משכנע. יש לנסות ולקרב אותם זה לזה תוך השמעת הקלטה טובה עד שמרגישים שהכלי/הזמר, שאמורים להיות במרכז, אכן נשמעים משם.
- רמקול עם באס ריפלקס אחורי חייב מרחק מינימלי של לפחות 40 ס”מ מהקיר האחורי (ולפעמים הרבה יותר).
- יש לנסות זוויות שונות של הרמקול כלפי נקודת הישיבה.
